וִידֵאוֹ: האם "הגירה בסיוע" יכולה להציל מינים מהתחממות כדור הארץ?
2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33
ככל שהעולם מתחמם, מינים מסוימים אינם יכולים לעבור לאקלים קרירים בזמן כדי לשרוד. קמיל פרמז'ן חושב שבני אדם צריכים לעזור גם אם זה אומר ליצור מינים פולשניים.
לקמיל פרמזן לא היה אכפת שראש הלימבו הושמצה בעבודתה המוקדמת במהלך תוכניתו בשידור. "למעשה, הייתי די מרוצה מכך", היא אומרת על מנחת תוכנית הרדיו, שגינה את לימודיה על התזוזות הגיאוגרפיות של זן פרפרים בגלל שינויי האקלים. "חשבתי שאם אשיג את עזו כל כך בכבדות, אני בטח משפיע.".
זה היה בשנת 1996, ומאז היא הפכה לאחת מביולוגי השימור המובילים שעוקבים אחר מה שעושה שינויי אקלים מהירים לצמחים ובעלי החיים בעולם. כמו רבים מעמיתיה, היא מזהירה את כל מי שיקשיב לסכנות האקולוגיות. אך בניגוד לעמיתיה, לאחרונה היא מציעה דרך להציל מינים מאוימים שעדיין לא יעלה על הדעת עבור ביולוגים רבים: סיוע בנדידתם ובקולוניזציה שלהם.
הגישה השנויה במחלוקת, לטענתה, עשויה להיות הדרך היחידה להציל מינים מצויים שלא יכולים להסתגל לקצב הלא טבעי של השינויים של ימינו או לברוח לאקלים מתאימים. ההשתלה צריכה להיעשות, לדבריה, גם אם היא מסכנת ללקות במחלות ומזיקים חדשים או בתוצאות בלתי רצויות אחרות. כמה מדענים החלו להתייחס אליה ברצינות, נפגשו כדי לדון בנושא ובנו מודלים החורגים מתחזיות אקלים פשוטות.
פרמז'ן לא החזיקה השקפה כזו כשפרסמה את המחקר המפורסם שלה ב -1996 על מצוקת פרפר הדמקה של אדית, יצור עדין בצבע כתמים חומים, כתומים ולבנים, לפעמים לא יותר מסנטימטר. היא בילתה כמעט חמש שנים בטרק לארץ האחורית לאורך חוף האוקיאנוס השקט, ממקסיקו לקנדה, וזחלה מתחת לצמח החרק, סוג של לוע הארי. רק פעם אחת היא נרדפה מהאדמה, בבאחה קליפורניה על ידי מי שהתנהג כמו "אדון סמים טיפוסי", היא נזכרת.
נקודת הדמקה רגישה מאוד לטמפרטורה מכיוון שהצמח המארח שלה מתייבש בטמפרטורות חמות, מבטל את מקור המזון של החרק בזמן שהוא נמצא בזחל. מדענים כבר ידעו שההתפתחות האנושית והאקלים מביאים את אוכלוסיותיה למטה, אך המדע השיטתי של פרמז'ן הבהיל את כולם: שלושה רבעים מהאוכלוסיות בקווי הרוחב הנמוכים ביותר נכחדו, ואילו רק 20 אחוזים מאלו בקנדה נעלמו. אוכלוסיות בגבהים גבוהים היו בסיכון של כחדות בלבד להיכחד כמו אלה בגבהים נמוכים וחמים יותר.
עד מהרה הבחין פרמז'ן, כיום באוניברסיטת טקסס באוסטין, במגמות דומות בקרב פרפרים באירופה, שם רשומות התחומים שלהם חוזרות הרבה יותר. ניתוחים עוקבים שנערכו עם עמיתים כמו דייוויד פסינגלינג ממרכז הנתונים הלאומי לאקלים באשוויל, נ.ק., וגארי יו מאוניברסיטת ווסליאן, גילו עדויות לשינוי האקלים כמעט בכל מקום בו הסתכלו. למשל, צמחים ובעלי חיים העבירו את טווחיהם בכשישה קילומטרים בעשור לכיוון הקטבים במהלך רבע המאה האחרונה. אירועי אביב, כמו פריחה, גידול צפרדעים והגעת עופות מהגרים, התקדמו 2.3 ימים בעשור. פתוגנים טרופיים עולים בקו רוחב ומינים מכים שאינם מותאמים להתמודד איתם. סביר להניח כי כשני שלישים מ -110 מיני צפרדעי הרלקין הידועים בקוסטה ריקה נכחדים, מערכת החיסון שלהם מוחלשת בטמפרטורה נהרסת על ידי פטרייה קטלנית עצמה ומנצלת טמפרטורות חמות יותר.
בדצמבר האחרון הודיעו מדענים על הכחדה אפשרית של היונק הראשון בגלל שינויי האקלים: הפוסום הלמורואיד הלבן, שנעלם כעת מארץ קווינס, אוסטרליה. הפוסום, שגרה רק מעל 1,000 מטר גובה, יכול היה להיהרג בחמש שעות בלבד בטמפרטורות הגבוהות מ- 30 מעלות צלזיוס (86 מעלות פרנהייט). אמנם תחזיות מדויקות עדיין אינן אפשריות, כריס ד 'תומאס מאוניברסיטת לידס באנגליה ועמיתיו מצאו כי גם בתרחישים של התחממות כדור הארץ בינונית, 15 עד 37 אחוז מהמינים הארציים יהיו "מחויבים להכחדה" עד שנת 2050. הוסף זאת לאיומים הקיימים על ידי הרס בתי גידול ומחסומי הגירה מעיירות וכבישים מהירים, ועתיד המגוון הביולוגי בעולם נראה דק יותר וניל.
"ברגע שהתחלתי לראות מה ההשפעה שיש לשינוי האקלים על מיני הבר ולתעד את מיני הבר שנכחדים", אומרת פרמז'ן, היא החלה לחשוב כיצד ניתן להציל את המין. קצרה מכך שממשלות העולם שומרות לב וקוצצות את פליטת גזי החממה בצורה חדה כדי לאפשר לכדור הארץ להתקרר, היא וכמה אחרים החלו להרהר בפעולות חלופיות במיוחד, סיוע אנושי. היא רואה בהגירה מסייעת, כפי שמכונה הרעיון, התקווה היחידה להציל לפחות מינים מסוימים אם כי בוודאי רק מיעוט קטן מאלה הסובלים מסכנה. ג'סיקה ג'יי הלמן, ביולוגית שימור באוניברסיטת נוטרדאם, מאמינה שרוב הנדידות בסיוע ידרוש סנגור שמעדיף זן מסוים מסיבות סנטימנטליות או במיוחד כלכליות. (ניתן להבין באופן ברור לפרמזן כמה מינים של פרפרים מערביים.) חברות העץ כבר לוקחות בחשבון את שינויי האקלים כאשר הם נוטעים עצים חדשים שייקטפו עשרות שנים מכאן.
קבוצה חובבנית אחת, שומרי טורייה, מנסה "להילחם מחדש" את הטורייה של פלורידה הנמצאת בסכנת הכחדה, עץ מחטניים. יליד אורכו של נהר אפאלצ'יקולה באורך של 65 ק"מ בלבד, הוא החל לרדת בשנות החמישים, כנראה בגלל פתוגנים פטרייתיים, ונחשב כ"נשאר מאחור "בחור בית גידול שמנע את נדידתו צפונה. כמה עשרות שתילים ניטעו באדמה פרטית ליד Waynesville, N. C., ביולי האחרון, עם יותר צפוי.
נדידה מסייעת כזו, מודה פרמז'ן, מחרידה כמה ביולוגים לשימור: "הם מקדישים זמן רב לעבודה נגד מינים פולשים, וסיבה אחת גדולה לסכנת מינים היא מחרוץ על ידי מינים פולשים." במקרה הספציפי של שומרי טורייה, "ביולוגים רבים שואלים את עצמם בגלל שהם מרגישים שהם לא עשו את היסודות כדי לראות כיצד זה ישפיע על הקהילה [החדשה]", היא אומרת. לכן היא דוגלת במחקרים שיטתיים על בתי הגידול של מינים מאוימים היכן הם פורחים ומדוע ומה עלול לאיים עליהם.
כלים תיאורטיים טובים יותר בהחלט יעזרו. המאמצים של ימינו, המכונים מודלים של מעטפת אקלים, פשוט שוקלים את הטמפרטורה, רמות המשקעים וסוגי הקרקע שמין מעדיף, ואז מזינים את זה למודל אקלים סטנדרטי כדי לחזות לאן מין עשוי לנדוד באופן טבעי, ללא מכשולים אנושיים ולעזור. הלמן עובד על מודל המשלב אלמנטים ביולוגיים, כגון גנטיקה ותחרות בין מינים אילו מינים אחרים עשויים להימשך או בסיכון, תגובות אבולוציוניות וכן הלאה מכיוון שאוכלוסיות משתנות לעתים קרובות מבחינה גנטית בטווח המינים. עם נתונים כאלה, אומר הלמן, "אנו יכולים אולי לקבל כללי אצבע שיכולים לסייע בקביעת סדרי העדיפויות של האוכלוסייה."
הגירה בסיוע היא רעיון פעיל יותר באקדמיה מאשר בקרב ארגוני השימור המסורתיים. למשל, שמירת הטבע בוחנת את הרעיון. "הגירה בסיוע היא אפשרות דרסטית יחסית", אומר פטריק גונזלס, מומחה לשינוי אקלים בארגון, "אך עשוי להיווצר אם כל האפשרויות האחרות שלנו נכשלות ומין נמצא בסכנת הכחדה. אבל זה טומן בחובו הרבה סיכונים. ".
זהירות כזו מתסכלת את פרמז'ן, שהיה מחבר משותף במאמר מדעי מ- 2008 שהציע "מסגרת החלטות" להערכת העברתם האפשרית של מינים בסכנת הכחדה. "אם אנחנו לא עושים כלום, אנחנו מסתכנים גם במגוון ביולוגי. למנהלי השימור יש גישה שלשום דבר זה לא טוב, והגישה שלי היא שלא לעשות שום דבר זה רע", היא מסבירה.
אבל היא נחרדת יותר מקובעי המדיניות. בחודשיו האחרונים בתפקיד שינה ממשל בוש את חוק המינים בסכנת הכחדה כדי לא לכלול במפורש את שינויי האקלים מגורמים שיחייבו מחקרים עצמאיים ורב-סוכניים על מינים שהוצעו להגנה. תגובתה של פרמז'ן הייתה, לדבריה, "בעיקר בלתי ניתנת להדפסה. היא מתנגדת למה שכל ארגון שימור נועד אליו." ג'ון קוסטיאק מההתאחדות הלאומית לחיות בר אומר כי "הסיכויים טובים מאוד" עבור ממשל אובמה לבטל את הרגולציה, אם כי זה עלול לארוך שנה בלבד.
לא משנה מה יעשה הבית הלבן בכדי להתמודד עם שינויי האקלים, המערכות האקולוגיות בעולם צפויות לזעזע יותר. קריאתו של פרמז'ן בוודאי רק תגבר.
הערת העורך: סיפור זה פורסם במקור בכותרת "הבריחה מהשדות ההורגים".