וִידֵאוֹ: מפקד חייזרים: האם אנו יכולים להעריך כמה חיים יש שם?
2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33
מחקר חדש נראה כי מתאר את היקף החיים האינטליגנטים מחוץ לכדור הארץ.
יום אחד בשנת 1950, הפיזיקאי הגרעיני אנריקו פרמי הציג שאלה בפני כמה עמיתים שאיתם סעד בארוחת הצהריים במעבדה הלאומית בלוס אלמוס, שתתפרסם כפרדוקס פרמי: אם שביל החלב אכן שופע תרבויות זרות, כפי שעולות תיאוריות רבות, איפה הם? האם לא עלינו לראות עדויות לקיומם? כמעט 60 שנה מאוחר יותר, השאלה נותרה מטרידה באותה מידה. אחרי הכל, עשרות שנים של חיפוש אחר אותות רדיו מחוץ לכדור הארץ או עדויות לתרבויות זרות עלו ריקים.
עם זאת, חפש אחר תוכניות מודיעין חוץ-ארציות (SETI). והמצוד אחר כל חיי חייזרים, אפילו בצורה מיקרוביאלית, מתגבר במהירות עם מכשירים המחקרים את מאדים ומועמדים אחרים בקרבת מקום בפירוט רב יותר ועם איתור קבוע של כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש שלנו. בהיעדר ראיות קשות לחיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ, כמה חוקרים התכוונו להעריך כמה עשוי להיות שם בחוץ. התקווה היא שהם יכולים להצדיק את המשך חיפושי SETI או אפילו לחדד אותם וכך להגדיל את הסיכויים למצוא ET, אולי מתישהו להפוך את פרדוקס פרמי.
במאמר שפורסם לאחרונה על ידי כתב העת הבינלאומי לאסטרוביולוגיה באינטרנט, הסטודנט לתואר שני, דאנקן פורגן מהמצפה המלכותי, אדינבורו, בסקוטלנד, הציב מודל מספרי של היקום בתרחישים שונים של ביוגנזה. המודל שלו נשען על ידע תצפיתי עדכני של כוכבים ומערכות פלנטריות, כמו גם כמה הנחות לגבי כדאיות החיים ויכולתם להתפתח לצורה מתקדמת וחכמה. אם החיים יכולים להתעורר רק במערך מצומצם של תנאים ראשוניים, פורגן מעריך שיהיו 361 תרבויות מתקדמות ויציבות בדרך החלב. אם החיים יכולים להתפשט מכוכב לכת אחד למשנהו באמצעות מולקולות ביולוגיות המוטבעות באסטרואידים, המספר מזנק לכמעט 38,000. (אפילו בהינתן גלקסיה מאוכלסת בצפיפות, מציין פורגן, אין שום ערובה למגע הדדי מיידי.)
המודל של פורגן עושה שימוש בשיטת מונטה קרלו, לפיה משתני ההתחלה במערכת הם אקראיים על פני סימולציות חוזרות על מנת לאפשר אי וודאות בערכיהם. על ידי ממוצע התוצאות של 100 סימולציות כאלה, הניתוח של פורגן מניב אומדן המתייחס לשינויים בתשומות.
אך יש בתחום הטוענים כי הערכות לגבי היקף האינטליגנציה החוץ-ארצית אינן יכולות לשאת מידה כלשהי של דיוק, בהתחשב בפערים בידיעתנו. אומדנים מספריים כאלה "עדיין כפופים לכל שאר אי הוודאות ולכל שאר הבלתי ניתן לחשיבה" בנוגע למקורות החיים, אומר המדען הפלנטרי איאן קרופורד ממכללת בירקבק באוניברסיטת לונדון. "עלינו להודות שאנחנו בורים מאוד ממידעים רבים שעלינו לדעת לפני שנוכל להעריך באופן ריאלי את שכיחותם של חיים אינטליגנטים במקומות אחרים בגלקסיה."
מארק בורשל, פרופסור למדעי החלל באוניברסיטת קנט באנגליה, אומר כי מבחינה אסטרונומית, בסיס הידע שלנו מעודן למדי. "אך ההיבטים הביולוגיים והחברתיים של המשוואה נותרים ספקולטיביים," אמר בדואר אלקטרוני. "כפי שמציין פורגן, אנו מוגבלים לתצפיות על אירועים בודדים (חיים על כדור הארץ) כדי לחזות תחזיות כלליות גורפות (חיים במקומות אחרים).".
פורגן מודה כי הניתוח סובל מכמה אי וודאות, שנובעת בחלקן ממערך נתונים קטן ומוטה במקצת על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. כ -300 מערכות פלנטריות נמצאו מאז 1995, אז התגלה הכוכב הראשון שמקיף כוכב רגיל שאינו השמש. אך שיטות הגילוי הנהוגות במאמץ זה נוטות למצוא כוכבי לכת גדולים למדי וחמים. אולם לווין COROT האירופי וחלליות קפלר הקרובות של נאס"א אמורות להיות מסוגלות לאתר עולמות דמויי כדור הארץ בשנים הקרובות עם ניטור ייעודי ורגיש של מטבלים בבהירות כוכבית המתרחשים כאשר כוכב לכת עובר מול כוכב. פורגן אומר כי "כוכבי לכת סלעיים המוניים על כדור הארץ הם עדיין ההימור הטוב ביותר למגורים", ולכן תגליות כאלה ישפיעו באופן משמעותי על מסקנותיו.
הוא גם מציין כי אין לראות במספרים, בכפוף לאי-וודאות, לתוצאה היחידה של מאמרו. פשוט חידוד מודלים היכן ומתי החיים צריכים להיווצר, הוא אומר, עשוי לשפר את חיפושי ה- SETI. "חיפוש החיים בגלקסיה הוא המחט האולטימטיבית בערימת השחת", אומר פורגן, וכל הנחיה לאיפה ומתי לחפש את אותה מחט צריכה להיות שימושית.
אך קרופורד חושב שניתוחים כאלה לא ישפיעו על המצב הקיים. "אין לנו אפשרות אלא להמשיך לחפש; אין שום דבר אחר שאנחנו יכולים לעשות," הוא אומר. "כל חיפושי ה- SETI יכולים לעשות זה מה שהם עושים ב -40 השנים האחרונות וממשיכים להקשיב.".