
וִידֵאוֹ: מכת ילדות מתעוררת כשהפוליו מתפשט במערב אפריקה

2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33
עלייה במקרים מדויקים ביותר בניגריה מחזירה את מאמץ החיסון העולמי.
למרות מאמץ בינלאומי מאסיבי למיגור פוליומיליטיס, המחלה חיה וקיימת בכמה פינות עולם. כמה מדינות אפריקאיות שהיו בעבר ללא פוליו נדבקו מחדש בגלל התפרצויות גדולות בצפון ניגריה, שם, אומרים מומחים, מסעות חיסון לקויים ונכשלים. "אין מספיק ילדים, בייחוד בצפון הארץ [מתחסנים] … באזורים מסוימים, עד 40 עד 50 אחוז מהילדים מתפספסים בקמפיין החיסונים", אומר אוליבר רוזנבאואר, דובר מטעם יוזמת מיגור הפוליו של ארגון הבריאות העולמי (WHO).
בשנת 2008 היו 1, 618 מקרים מתועדים של פוליו ברחבי העולם, 788 (כמעט 50 אחוז) מהם בניגריה. האשם בהתפרצות האחרונה של ניגריה הוא פוליו מסוג 1, ההתפשטות הארסית והמהירה ביותר משלושת זני הפוליו. הנגיף נשפך כעת למדינות בנין, בורקינה פאסו, גאנה, ניז'ר, מאלי וטוגו (דרך מטיילים נגועים) שלא דווח על מקרים בשנת 2007, למעט ניז'ר, שהיו בה 10.
"אנו רואים במקרה אחד התפרצות באזור ללא פוליו", אומר רוזנבאואר. הסיבה לכך היא כי עבור כל אדם עם מקרה ברור של פוליו (נגיף הגורם לשיתוק לרוב אצל ילדים מתחת לגיל חמש) ישנם כ- 200 "מקרים שקטים" - אנשים שנדבקים בלי משים אך לעולם אינם משותקים. רוב האנשים החולפים בנגיף מפתחים תסמינים דמויי שפעת שמתבהרים בתוך ימים או שבועות או שאין להם תסמינים, אך עדיין עשויים להעביר את המחלה לאחרים. פוליו מועבר בדרך הצואה-פומית: כדי לתפוס את המחלה, על האדם לבלוע את צואתו של אדם נגוע. זה קורה בקלות יחסית באזורים עם מערכות תברואה גרועות שבהם מי שתייה מזוהמים בביוב ובפסולת אנושית.
בשנת 1988, 166 ממשלות לאומיות (מארה"ב, האיחוד האירופי והמדינות המתפתחות) חברו כוחות עם ארגון הבריאות העולמי, רוטרי אינטרנשיונל, המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), ו יוניסף הושקה את יוזמת ההדברת הגלובלית הפוליו - הגדולה בעולם מאמץ מתואם לבריאות הציבור שנוצר אי פעם. מאז, יותר מ -5 מיליארד דולר מממשלות, רוטרי אינטרנשיונל, ארגון הבריאות העולמי וארגונים אחרים הוזרקו למסעות חיסון ברחבי העולם.
אז מדוע אי אפשר למחוק את המחלה בניגריה? "הבעיה העיקרית היא שמסעות החיסון [שם] אינם מנוהלים ומנוהלים מספיק", אומר רוזנבאואר, בעיקר בחמש מדינות צפון ניגריות (קאנו, קצינה, קדונה, זמפרה ובאוצ'י), שם השלטונות המקומיים ישנים במתג. "הדבר החשוב ביותר שאנו זקוקים לו הוא מעורבותה המלאה של ההנהגה הפוליטית. ראש המחוז … [הוא] האדם שיכול לגרום לדברים להתרחש במחוזו … וכדי לגרום לממשלות המדינה שלו להיות מעורבים.".
מה ראשי ראשי ומושלי מדינה צריכים לעשות? רוברט סקוט, רופא משפחה בדימוס ויו"ר ועדת הפוליו-פלוס הנוכחי של רוטרי, אומר שעליהם לארגן תכניות חינוך לצוותי חיסונים, לחנך את ההורים לחשיבות של חיסון ילדים (על ידי הפצת עלונים, שידור כתמי טלוויזיה ושימוש באמצעי תקשורת אחרים כדי להעביר את המסר), ולהבטיח לאנשים שהחיסון בטוח. (מסעות פוליו בניגריה ובמדינות מתפתחות אחרות הושחתו על ידי שמועות לפיהן החיסונים גורמים לסטריליות ואיידס).
אם ההיסטוריה מספקת הנחיות כלשהן, אין שום סיבה להאמין שצפון ניגריה לא יכולה לנהל קמפיין יעיל נגד חיסון נגד פוליו. בסוף 2007 היו במדינה 264 מקרי פוליו בלבד. ואז, בשנת 2008, הוא נפל מהעגלה, והביא 788 תיקים.
למרות הכישלון האחרון, המאמצים העולמיים לחסל את הפוליו היו "99.9 אחוזים" יעילים, אומר סקוט. כשהושקה יוזמת מיגור הפוליו העולמית, פוליו היה אנדמי (משגשג ונפוץ) ב -125 מדינות, ושיתק לפחות 1, 000 ילדים ביום. כעת הנגיף נותר פעיל בארבע מדינות בלבד - ניגריה, הודו, פקיסטן ואפגניסטן ומשתק פחות מ -2,000 ילדים ברחבי העולם בשנה.