תוכן עניינים:

כושר ומוח: האם הליכה ביום יכולה להרחיק את אלצהיימר?
כושר ומוח: האם הליכה ביום יכולה להרחיק את אלצהיימר?

וִידֵאוֹ: כושר ומוח: האם הליכה ביום יכולה להרחיק את אלצהיימר?

וִידֵאוֹ: כושר ומוח: האם הליכה ביום יכולה להרחיק את אלצהיימר?
וִידֵאוֹ: האם אפשר למנוע אלצהיימר/דמנציה ואיך? 2023, יוני
Anonim

מחקר חדש בוחן את הקשר בין פעילות גופנית לאובדן זיכרון.

בארה"ב כחמישה מיליון איש סובלים ממחלת אלצהיימר ו -10 מיליון מבוגרים יהיו בסיכון לבעיות זיכרון במהלך חייהם. ברחבי העולם, יותר מ- 100 מיליון בני אדם עלולים לחלות באלצהיימר עד שנת 2050. כרופאים למדנו להכיר בכך שבדיחות על "מחלת הזקן" ו"מוח טפלון "הן לעתים קרובות קריאות לעזרה של קשישים המודאגים מפגיעות הזיכרון. חיים ארוכים זה ללא ספק לא כיף אם אינך זוכר את כתובת ביתך או נוהג ברכב. למרות שעשינו התקדמות אדירה בהבנת שינויים במוח המלווים הזדקנות ודמנציה, אף תרופה לא הוכיחה את עצמה כיעילה למניעת אלצהיימר עד היום. בשנים האחרונות, עם זאת, ראיות נוספות מצביעות על דרך לא רפואית לחיזוק בריאות המוח ככל שאנו מתבגרים: פעילות גופנית.

היתרונות של פעילות גופנית

מדענים נרגשים מהסיכויים לפעילות גופנית ולפעילות גופנית כאסטרטגיות נגד אלצהיימר מסיבות רבות. הוכח כי אימוני התעמלות מפחיתים את גורמי הסיכון לדמנציה כמו לחץ דם, כולסטרול, סוכרת ודיכאון. מחקרים במודלים של בעלי חיים להזדקנות מראים כי פעילות גופנית יכולה להגביר את זרימת הדם, לעורר את צמיחת תאי העצב באזורים הקשורים לזיכרון ולהפחית את השינויים הפתולוגיים האופייניים לאלצהיימר. מחקרים על פעילות גופנית וזיכרון בבני אדם היו מבטיחים אך עדיין לא סופיים. לדוגמא, חלק ממחקרי התצפית של מבוגרים יותר, אך לא כולם, מצאו כי אלו שהיו פעילים יותר פיזית (למשל בפעילויות כמו שחייה, הליכה, ריקודים סלוניים) או שהתעמלו לפחות שלוש פעמים בשבוע היו נמוכים יותר סיכון לדמנציה. כמו כן, כמה ניסויים קליניים קצרי טווח מצאו שפעילות גופנית אירובית שיפרה יכולות קוגניטיביות מסוימות. חוסר העקביות בין המחקרים פגע במסקנות נחרצות לגבי הרלוונטיות של ממצאים אלה. מה שנדרש כדי לקדם את התחום היה ניסוי קליני שבדק אם פעילות גופנית סדירה יכולה לייצר שיפור מתמשך לאורך זמן בקרב מבוגרים עם בעיות זיכרון.

במחקר שהתפרסם בספטמבר 2008, ניסו ניקולה לאוטנשלגר ועמיתיו מאוניברסיטת מערב אוסטרליה לעשות זאת. הם חקרו 170 אנשים מבוגרים עם תלונות זיכרון שביחס ל־ 60 אחוזים היו ליקויים בזיכרון אובייקטיביים מספיק כדי לאבחן את הליקוי הקוגניטיבי הקל, מצב שנחשב כמבשר לאלצהיימר.

במהלך ששת החודשים הבאים, מחצית ממשתתפי המחקר הוקצו לתוכנית אימונים ביתית. עודדו אותם לעשות לפחות שלושה מפגשים של 50 דקות של פעילות גופנית (בעיקר הליכה) בכל שבוע. אלו שכבר ביצעו פעילות גופנית זו בעת כניסתם למחקר (כ- 25 אחוזים) התבקשו להעלות את רמת הפעילות שלהם ב- 50 דקות נוספות. המחצית השנייה הוקצתה לקבל חינוך בסיסי לבריאות כקבוצת ביקורת. בתום חצי שנה השתפרו המתאמנים בצניעות (השיגו כ -20 אחוזים גבוהים יותר מהבקרות) במדד כולל של יכולות קוגניטיביות. תת הקבוצה של אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל השתפרה גם כן. שנה לאחר סיום הניסוי, המתאמנים עדיין שמרו על יתרון של 10 אחוזים בציון הקוגניטיבי הכללי בהשוואה לבקרות, וגם ירידה משמעותית במדד הזיכרון. עם זאת, שורה של מבחני משנה קוגניטיביים אחרים לא היו שונים בין הקבוצות. מחקר זה חשוב מכיוון שהוא הראשון להוכיח כי פעילות גופנית מועילה לקוגניציה בקרב מבוגרים עם בעיות זיכרון סובייקטיביות ואובייקטיביות לאורך 18 חודשים.

שאלות נוספות

אך מחקר זה לא היה זכייה נקייה ומעלה שאלות נוספות. גודל האפקט היה קטן מכדי שאדם ממוצע יוכל להבחין בתועלת (אם כי כל השפעה טובה יותר מכלום בתחום ללא חלופות). הציות לפעילות גופנית פוחת עם הזמן: האם אנו יכולים להניע אנשים לקיים הרגלי פעילות גופנית לאורך תקופות ארוכות? האם יתרונות הזיכרון נראים רק בפעילות גופנית אירובית או שמא כל סוג של פעילות גופנית יכול לעזור? מחקר זה לא עקב אחר אנשים מספיק זמן בכדי להתמודד עם שאלת מיליארד הדולר: האם פעילות גופנית סדירה יכולה לדחות את התפתחות מחלת האלצהיימר? המחקר של Lautenschlager ועמיתיו מספק הוכחה עקרונית חשובה ויעזור לנו לתכנן ניסויים עתידיים כדי לבחון את הנושאים הללו עוד יותר. הזמינות של סריקות מוח חדשות יותר תעזור לנו לעקוב ישירות אם פעילות גופנית יכולה להשפיע על התקדמות פתולוגיית המוח של אלצהיימר בקרב אנשים בסיכון. נאמר כי "ניתן למדוד את בריאותו של האדם לפיו הוא לוקח שתיים בכל פעם כדורים או מדרגות." ככל שהחברה שלנו מסתמכת יותר ויותר על תרופות, אסטרטגיות אורח חיים כמו פעילות גופנית נראות כמו, בהחלט, לא דבר מעניין.

אתה מדען? האם קראת לאחרונה מאמר שנבדק על ידי עמיתים שעליו אתה רוצה לכתוב? ואז צרו קשר עם עורך ה- Mind Matters, ג'ונה לרר, כותב המדע שמאחורי הבלוג "הקורטקס הפרונטלי" והספר "פרוסט היה מדעני מוח".

פופולרי על ידי נושא