
וִידֵאוֹ: מכשיר אלחוטי עוזר להאיר את תפקיד האור בבריאות האדם

2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33
חוקרים בודקים מד קטן המותקן באוזן כדי לסייע במדידת החשיפה לאור.
במהלך 24 שעות בני אדם חווים עלייה וטיבול בייצור של רוב ההורמונים והמוליכים העצביים (הכימיקלים המעבירים אותות בין תאי עצב). מחזור יומי זה מכונה הקצב הימתי של הגוף ומווסת על ידי מערכות פנימיות וגירויים חיצוניים, שהעוצמה שבהם היא האור הגלוי.
במאמץ לאמוד באופן מדויק כיצד משפיע האור על שעוני גופנו, מרכז מחקר התאורה של המכון הפוליטכני של Rensselaer (LRC) בטרויה, ניו יורק, פיתח מכשיר שנקרא Daysimeter. קטן ורכוב על אוזניים כמו אוזניות אלחוטיות לטלפון סלולרי, יש לו שלושה חיישנים המודדים את תנועת הראש, אור בהיר (או לוקס, מדידת האור המשמש לראיית יום) ואור גלוי כחול (המכונה גם אור היממה). אור השמש המוקרן על ידי השמש כמו גם מסכי מחשב וטלוויזיה - מסייע באיזון הורמונים ומוליכים עצביים מסוימים בגוף, אך רק במינונים ספציפיים ובשעות מסוימות ביום. יותר מדי מאור זה יכול לזרוק את השעון הפנימי של הגוף, שלדעת החוקרים מוביל לבעיות כמו עייפות ובריאות לקויה.
חוקרים ב- LRC, בשיתוף אוניברסיטאות ייל ובראון, החלו בחודש שעבר לבדוק את המכשיר ב -24 סטודנטים חומים כדי לבדוק אם הם יכולים לשנות את הקצב הימתי של האדם. המתנדבים הונחו ללבוש את המכשיר האלחוטי לאורך כל שגרת יומם.
"אנו מדמיינים את ה- Daysimeter יחד עם סמנים ביולוגיים אחרים [כמו הורמונים] יאפשרו לנו לקבל פרופיל היממה מפורט יותר של אדם מסוים", אומר מנהל ה- LRC, מארק רי, פרופסור למדע קוגניטיבי ברנסלייר. החוקרים יכולים למדוד את ההשפעה של חשיפה לאור היממה על רמות ההורמונים באמצעות דגימות דם שנאספו מהנבדקים. "אנו מצפים שנראה שונות בקרב האוכלוסייה," הוא מציין.
ריאה צופה "מרשמי אור בזמן אמת" שיעזרו לאנשים לקבל או להימנע מאור בשעות המתאימות. אמצעים פשוטים לבקרת מתי וכמה אור היממה נקבל יכולים לעזור לעובדי משמרת לילה להישאר ערניים בעבודה ולישון בצורה יעילה יותר במהלך היום, לעזור בריפוי ג'ט לג, להפחתת דיכאון ובאופן כללי לעזור לכולם לישון לילה נאות.
היכולת לשנות את הקצב הימתי עלולה להפחית את ההשפעות הבריאותיות השליליות שלדעת חוקרים מסוימים נובעות מהפרעות במעגל האור-כהה. מחקרים אחרונים מצאו קשר בין בריאות ושינויים בקצב היממה הטבעי. כתב העת של המכון הלאומי לסרטן פרסם, למשל, סדרת מאמרים שהראו כי עובדי משמרות לילה היו בעלי שכיחות גבוהה יותר של סרטן השד; ובשנה שעברה, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי ציינה את עבודת הלילה כגורם סיכון פוטנציאלי לסרטן השד.
"האור הוא האות הסביבתי החשוב ביותר שמספר לגופנו באיזה שעה ביום הוא", אומר סטיבן לוקלי, פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה בשינה בבית הספר לרפואה בהרווארד בבית החולים בריגהאם ונשים בבוסטון. עם כניסתו של החשמל הגיעה החשיפה לאור מלאכותי בלילה, שהפעילה שינויים במחזור האור-כהה הרגיל והרגיזה את הקצב הימתי של הגוף. "אם אנו משתמשים באור מלאכותי בזמן שהאור החיצוני נעלם, במהלך הלילה", אומר לוקלי, "אז אנו מתחילים לבלבל את שעוני גופנו."
מדידה ושינוי קצב היממה מתבסס על תגליות שהתגלו בשנים האחרונות. בשנת 2001 זיהה ג'ורג '"באד" בריינארד, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת תומאס ג'פרסון בפילדלפיה, את אורך הגל של האור הימתי, וג'וזפין ארנדט, מייסדת המרכז לכרונוביולוגיה של אוניברסיטת סארי בגילדפורד, אנגליה, גילתה כי העיניים מגלות אור היממה דרך קולטני אור שונים מאלה המשמשים לראייה אופטית. בשנת 2002 פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת בראון דייוויד ברסון והביולוג איגנסיו פרובנסיו מאוניברסיטת וירג'יניה זיהו את מלנופסין, שנמצא בתאי עצב הגנגליון הרגישים לאור, כקולט פוטו לאור האור הימתי. לוקלי גילה שקולטני אור אלה פועלים גם אצל אנשים עיוורים.
ריאה מודה כי ה- LRC רחוקה מלהגיש את המכשיר שלהם לציבור. אולם חוקרים במדע המקצב הימתי נרגשים מהאפשרות להתקנים שעשויים יום אחד לעזור לאנשים להבין את מחזור האור-כהה המסוים שלהם וכיצד לשמור על איזון.