תוכן עניינים:

לסמוך או לא לסמוך: שאל את אוקסיטוצין
לסמוך או לא לסמוך: שאל את אוקסיטוצין

וִידֵאוֹ: לסמוך או לא לסמוך: שאל את אוקסיטוצין

וִידֵאוֹ: לסמוך או לא לסמוך: שאל את אוקסיטוצין
וִידֵאוֹ: Замужем, но влюбилась в другого: Опасная ловушка. 90% женщин не знают об этом 2023, יוני
Anonim

כשמישהו בוגד בנו, איך המוח מתמודד איתו? הורמון הקשור בהתקשרות חברתית נותן לנו רמזים.

פיתוח אמון הוא כלי חברתי חיוני, המאפשר לאנשים ליצור מערכות יחסים יצרניות ומשמעותיות, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית. קשרי אמון הם גם שבירים ביותר, אולם פעולה בודדת של בגידה - כמו רומן זוגי - יכולה למחוק מיד שנים של התנהגות מהימנה. ההשלכות של הפרות כאלה בביטחון יכולות להיות הרות אסון, ולא רק על מערכת יחסים. אנשים שנבגדו בעבר יתחילו לעיתים להימנע מאינטראקציות חברתיות עתידיות, המהוות מקדם פוטנציאלי לפוביה חברתית. לאור קשרים אלו, מחקר שנערך לאחרונה ניסה להבהיר את המנגנונים העצביים העומדים בבסיס התנהגות האמון. זו מטרתם של מחקר חדש ומלהיב של מדעי המוח תומאס באומגרטנר ועמיתיו מאוניברסיטת ציריך בשוויץ, המשלב תחומים שונים (כלכלה ומדעי המוח) ומתודולוגיות (הדמיה עצבית ונוירו-פרמקולוגיה) כדי לחקור כיצד המוח מסתגל להפרות אמון.

הכימיה של האמון

כדי ללמוד על אינטראקציות חברתיות, כלכלנים ולאחרונה מדעני מוח, נצלו משחק פשוט שמשוחק בין שני אנשים המכונה "משחק האמון". (למידע נוסף על תאוות בצע ואלטרואיזם, ראו זאת.) במשחק אמון טיפוסי, משקיע (שחקן 1) ניצב בפני החלטה לשמור על סכום כסף (נניח, רחם במקום בן אדם אחר). על מנת לחקור את תפקיד האוקסיטוצין בעקבות הפרות אמונים, חולק הניסוי לשלב לפני ואחרי משוב. בין שני השלבים, המשתתפים קיבלו מידע על משוב המצביע על כך שכ- 50 אחוזים מההחלטות שלהם (במשחקי אמון והן במשחקי סיכון) הביאו להשקעות גרועות, כלומר, האמון שלהם הופר (משחק אמון) או שההימור שלהם לא שילם. כבוי (משחק סיכון).

משתתפים שקיבלו פלצבו לפני ששיחקו במשחק הפחיתו את שיעור האמון שלהם (כלומר, כמה כסף הם מוכנים להשקיע) לאחר שגילו כי אמונם הופר. משתתפים שקיבלו אוקסיטוצין, לעומת זאת, המשיכו להשקיע בשיעורים דומים ללא קשר אם נוצלו התנהגותם האמון. הבדלים אלה בקבוצות התנהגותיות לוו בהבדלים בתגובות עצביות, שכן המשתתפים בקבוצת האוקסיטוצין הראו ירידות בתגובות בגרעין האמיגדלה והזנב. האמיגדלה היא אזור במוח המעורב בלמידת רגש ופחד, והוא עשיר בקולטני אוקסיטוצין, ואילו גרעין הזנב נקשר בעבר לתגובות הקשורות לתגמול ולמידה לסמוך. לפיכך שיערו המחברים כי אוקסיטוצין מפחית הן את מנגנוני הפחד הקשורים לסלידה פוטנציאלית של בגידות (דרך האמיגדלה) והן את הסתמכותנו על משוב חיובי שיכול להשפיע על החלטות עתידיות (באמצעות הזיהוי). זה בתורו מקל על הבעת האמון גם לאחר שהתרחשו הפרות אמונים. יש לציין כי התוצאות ההתנהגותיות והעצביות שנצפו ניכרו רק כאשר המשתתפים שיחקו במשחק האמון, אך לא במשחק הסיכון, דבר המצביע על כך שההשפעות של אוקסיטוצין על האמון הן בלעדיות לאינטראקציות עם אנשים אמיתיים.

מדע לפוביות חברתיות?

המחקר מדגים כיצד אוקסיטוצין יכול להקל על יחסי גומלין חברתיים לאחר הפרת אמון, על ידי הורדת מנגנוני הגנה הקשורים לסיכונים חברתיים ועל ידי התגברות על משוב שלילי החשוב להתאמת ההתנהגות בעתיד. תוצאות מסקרנות אלו מספקות צעד חשוב בהבנתנו את ההפרעות הנפשיות בהן נצפים ליקויים בהתנהגות החברתית. פחד מוגזם מפני בגידה, למשל, יכול לשמש מבשר לפוביה חברתית, הפרעה המאופיינת בפחד משבית מפני אינטראקציות חברתיות. לאורך זמן, חוסר זה באינטראקציה חברתית עלול להוביל לבעיות חמורות ברווחה הנפשית והפיזית. לפיכך, כדי להמשיך וליצור גשר בין מחקר בסיסי למחקר קליני, מחקרים עתידיים עשויים להתמקד בהשפעות האוקסיטוצין במהלך סוג של בגידות המתרחשות בדרך כלל יותר בחיים האמיתיים (כגון בגידה על ידי אדם אהוב או שותף עסקי). מעניין יהיה לבחון כיצד מגדרים שונים מגיבים להפרות אמון בעקבות מתן אוקסיטוצין.

אמון הוא מנגנון הסתגלותי החיוני לבניית מערכות יחסים חברתיות, ולהפרות אמון יש השפעה עמוקה על ההתנהגות החברתית ובריאות הנפש. הבנת האיזון בין רמות אוקסיטוצין לרמות אמון מתאימות תהיה צעד חשוב נוסף בעתיד. רמות נמוכות יותר של אוקסיטוצין במצבים מסוימים עשויות בהחלט להסתגל, מכיוון שאדם ייזהר יותר מפגיעה אפשרית. רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין, עם זאת, עשויות להיות נחוצות לעיתים כדי לאפשר לאדם "לסלוח ולשכוח", צעד הכרחי בשמירה על יחסים ארוכי טווח ורווחה נפשית.

ענייני הנפש נערכים על ידי ג'ונה לרר, כותב המדע שמאחורי הבלוג "קליפת המוח הקדמית" והספר פרוסט היה מדעי המוח.

פופולרי על ידי נושא