2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33
ממצאים עלולים לגרום לטיפולים חדשים לשיתוק מוחין, טרשת נפוצה ומחלות מתישות אחרות, כולל נושא הסרט העלילתי Lorenzo's Oil.
חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר (U. R.) המרכז הרפואי אומרים כי עם זריקה אחת של תאי גזע עובריים אנושיים הם ריפו עכברי מעבדה הסובלים מהפרעה עצבית הגורמת לרעידות, להתקפים ולמוות מוקדם.
המדענים מדווחים היום בכתב העת Cell Stem Cell כי הממצא יכול לקרב אותם למציאת טיפול במצבים נוירולוגיים חשוכי מרפא, כמו מחלת פליזז-מרזבאצ'ר ואדרנולוקודיסטרופיה, ההפרעה המסתורית והמתישה המתוארת בסרט "שמן של לורנצו" מ -1992.
חולים הסובלים ממצבים גנטיים אלו חווים תסמינים החל מחולשת שרירים ושיתוק ועד להתקפים ודמנציה. הבעיות נגרמות על ידי שיבושים בתאי העצב (נוירון), תקשורת המופעלת על ידי מחסור במיאלין, אשר בתאי עצב רגילים מצפה ומבודד את האקסונים שלהם. (אקסון הוא השלכה דמוית אצבעות על נוירון הנושא אותות לתאי עצב אחרים, ובכך מאפשר דחפים אל המוח וממנו ומחלקים אחרים של מערכת העצבים.
"ילדים [שנולדו עם מחלות הקשורות למיאלין] נראים בתחילה בסדר, אך מכיוון שהם מתחילים לגדול והמיאלין אינו מתבצע כהלכה, העברת המידע במערכת העצבים שלהם מתחילה להתדרדר", אומר מחבר המחקר, סטיב גולדמן, א פרופסור לנוירולוגיה, נוירוכירורגיה ורפואת ילדים ב- UR מרכז רפואי. "ילדים אלה עוברים ניוון עצבי מתקדם ככל שהם גדלים ומתים [לעיתים קרובות] בגיל שנתיים.".
לורנצו אודונה, הנושא של השמן של לורנצו, עלה על כל הציפיות שחי, עם אדרנולוקודיסטרופיה עד לפני שבוע, כשנפטר בגיל 30. (כשהוא אובחן בגיל שש, הרופאים אמרו להוריו שהוא יחיה לא יותר משניים נוספים שנים.) נחושותו למצוא טיפול, הוריו שפכו מחקר על היווצרות המיאלין, ובסופו של דבר טיפלו בו במשטר של שמני זית ואונס שתוכננו על ידי כימאי בבריטניה כדי לספק לבנם את השומן שהיה לו תיאורטית כדי לייצר את המיאלין החסר.
לצורך המחקר שלהם הזריקו גולדמן ועמיתיו תאי גזע אנושיים עובריים ל 26 עכברים שזה עתה נולדו עם תאי עצב שלא ייצרו מיאלין. בעלי חיים כאלה, המכונים "עכברים רועדים", רועדים כמעט ללא הרף, בעלי הליכות מביכות ואיזון ירוד ונהיים משותקים ובסופו של דבר מתים כשהם בסביבות חמישה חודשים מהתקפים ארוכי טווח. (אורך החיים הממוצע של עכבר רגיל הוא שנתיים.).
עשרים מבעלי החיים מתו כשהיו בני כ -20 שבועות; שניים חיו כתשעה חודשים וארבעה עדיין היו בחיים בגיל 14 חודשים (כאשר מדענים הרגו אותם כדי לבחון את מוחם). בזמן מותם, ארבעת בעלי החיים האחרונים היו נקיים מהתסמינים שלהם.
"אני שונא להשתמש במילה 'תרופה', אבל למעשה זה המקרה כאן", אומר גולדמן. "כתשעה חודשים לאחר הלידה, בשלב זה, הם בעצם נראו כאילו שיחזרו את כל התפקודים הנוירולוגיים."
להפתעת חוקרים רבה, כאשר ביצעו נתיחות בעכברים, הם גילו כי בכל תאי העצב שלהם יש כעת מעטפות של מיאלין. "מעולם לא ציפינו שמערכת העצבים כולה [תהיה מכוסה]", אומר גולדמן, שמציין כי ניסיונות קודמים להעברת תאי גזע הביאו לייצור המיאלין החדש רק בעשרה אחוזים ממערכת העצבים.
הוא מעריך שלקח כחודשיים עד שתאי הגזע התבגרו לאוליגודנדרוציטים, תאים המייצרים מיאלין. ארנולד קריגשטיין, מנהל המכון לרפואת התחדשות באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, אומר כי המחקר הוא הוכחה לכך שהשתלות תאי גזע עשויות להניע ייצור תקין של המיאלין.
"אנו מקווים שנוכל לעשות את אותו הדבר אצל אנשים", אומר גולדמן ומציין כי הוא רוצה להרחיב את המחקר כך שיכלול מחלות אחרות הנגרמות כתוצאה ממיאלין חסר, כמו טרשת נפוצה ושיתוק מוחין.