וִידֵאוֹ: הכנת תינוקות טובה יותר: בחירת העובר הבריא ביותר להפריה חוץ גופית
2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33
הצוות האוסטרלי משתמש בסמנים גנטיים כדי לזהות את העוברים הכי קיימא כדי למנוע את הסיכון להריונות מרובים.
יש תקווה חדשה ליותר משבעה מיליון נשים אמריקאיות (ובן זוגיהן) המייחלים לילד ומוכנים מאי פוריות. חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטה לסינון עוברים שנוצרו באמצעות הפרייה חוץ גופית (IVF) כדי לבחור את אלה שיש להם את הזריקה הטובה ביותר להתפתח לתינוקות בריאים.
התהליך, המדווח על רבייה אנושית, משתמש בטביעת אצבעות DNA (הערכה של גנים פעילים בתא נתון) כדי להגביר את אחוזי ההצלחה של הפריה חוץ גופית ולהפחית את הסיכויים ללידה מרובה מסוכנים על ידי זיהוי מבין כמה עוברים בני חמישה ימים שהם הכי גדולים. סביר שתביא להריון. השיטה החדשה, שתחליף חלופות לא מוכחות כמו בחירת עוברים על פי צורתם, עשויה להגביר את ההצלחה של נשים בהריון ולהפחית את סיכוייהן ללידה מרובה.
בהפריה חוץ גופית, ביציות מאישה מופרות על ידי זרע גברי בצלחת פטרי ומותרות לגדול במשך חמישה ימים עד שהן הופכות לבלסטוציסטים המורכבות מכ- 50 עד 65 תאים. מכיוון שאין כיום שיטות מדויקות לבחירת עוברים בני קיימא, בדרך כלל זוגות בוחרים להשתיל מספר בלסטוציסטים בכדי לשפר את סיכוייהם להרות, מה שעלול לגרום גם להריונות מרובים.
על פי המחקר, כ 42 אחוז מהנשים שעוברות היום הפרייה חוץ גופית נכנסות להריון; מתוכם, 32 אחוזים יולדים תאומים, שלישיות או אפילו יותר תינוקות, על פי המרכזים למניעה ולבקרת מחלות.
לאישה הנושאת עוברים מרובים יש סיכון גבוה יותר לסיבוכים במהלך ההריון והלידה, אשר סביר יותר מלידה בודדת להיות לפי חתך C. לתינוקות שלהם יש יותר משקל נמוך או שיש להם מומים מולדים.
"מה שאנחנו רוצים שהטכנולוגיה הזו תשיג זה ביטחון לעבור להעברת עוברים בודדים במקום הנוהג להעביר מספר עוברים ללא ירידה בשיעור ההריון [הנלווה לכך", כותבים מחברי המחקר גייל ג'ונס ודייוויד קראם, בכירי מדעני המחקר באימונולוגיה. ותאי גזע באוניברסיטת מונש באוסטרליה, נכתב בדואר אלקטרוני. הם מדגישים כי הגדלת אחוזי ההצלחה תוך הפחתת מספר הריונות מרובי עוברים מהווה מכשול מרכזי בתחום הפריה חוץ גופית.
במחקר זה, החוקרים הוציאו שמונה עד 20 תאים מהטרופקטודרם (השכבה החיצונית) של הבלסטוציסטים של 48 נשים שעברו הפריה חוץ גופית. ה- trophectoderm הוא מקבץ של תאים שמתבשלים לתוך השליה (שק המגן סביב העובר שמספק לו חומרים מזינים מאימו ומסיר את הפסולת שלו). לאחר מכן המדענים סרקו את הדגימות באמצעות טכנולוגיית מיקרו מערך, החותכת חומר גנטי למקטעים כדי לספק תמונת מצב של הגנים הפעילים ואילו ישנים בתוך התאים. עשרים וחמישה מנבדקי המחקר נכנסו להריון לאחר שהושתלו עובריהם והביאו לעולם 37 תינוקות; כמעט למחציתם נולדו יותר מילד אחד.
לאחר הלידה של התינוקות, החוקרים לקחו דם מחבלי הטבור שלהם ושטפו את לחייהם לדגימות דנ"א להשוואה לאלו שנלקחו מבלסטוציסטים בהשתלה. הם גילו שמאות גנים הפעילים בתינוקות פעילים היו גם בבלסטוציסטים מעוברים ששרדו אך לא אצל אלה שנכשלו. חלק מאותם גנים תואמים חיוניים להישרדות העובר, כולל אחראים לתקשורת תאים, אנרגיה תאית והיצמדות לרירית הרחם.
"אנו רוצים לרדת לפאנל של כ- 200 [גנים] שנבדוק באופן פרוספקטיבי לראות אילו הם המנבאים ביותר לתוצאה," אמרו ג'ונס וקרם. "אז היינו רוצים באופן אידיאלי לקבל פאנל של חמישה עד עשרה גנים שניתן יהיה לבדוק" במהירות במעבדת הפריה חוץ גופית כדי לאצבע את העובר עם הסיכוי הטוב ביותר להבטיח הריון מוצלח.
ג'יימס אדג'יי, ביולוג במכון מקס פלאנק לגנטיקה מולקולרית בברלין, גרמניה, אומר כי יש לבצע עבודה נוספת לפני שמדענים יוכלו להיות בטוחים שהגנים שנמצאו בעבודה החדשה מעידים למעשה על כך שעובר יתפתח לתינוק.. "ברגע שהושג זה", הוא מסביר, "נראה עידן חדש של אבחון גנטי לפני ההשתלה שמטרתו, זיהוי בלסטוציסטים נטולי מחלות, זיהוי בלסטוציסטים בעלי יכולת התפתחותית בקרב קבוצה המתפתחת במבחנה ומשיגה העברת בלסטוציסט יחיד. כדי להימנע מלידות מרובות. ".