מה אנחנו חושבים כשאנחנו (מנסים) לפתור בעיות?

2023 מְחַבֵּר: Peter Bradberry | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-21 22:33

מחקר חדש מצביע על מה שקורה במוח כשאנחנו מתמודדים עם דילמה.

אהה! יוריקה! בינגו! "מאת ג'ורג ', אני חושב שיש לה את זה!" כולם יודעים איך זה להבין סוף סוף בעיה לכאורה בלתי אפשרית. אבל מה לכל הרוחות קורה במוח בזמן שאנחנו נוסעים לעבר שכר נפשי? חוקרים המשתוקקים לגלות כבר זמן רב אחר הציד, בידיעה שמידע כזה יכול לספק יום אחד רמזים יקרי ערך בחשיפה ותיקון של מערכות עצביות לקויות שנחשבות מאחורי כמה מחלות נפש ולקויות למידה.

חוקרים מאוניברסיטת גולדסמיתס, אוניברסיטת לונדון מדווחים בכתב העת PLoS ONE כי הם עקבו אחר הפעולה במוחם של 21 מתנדבים עם אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) כשהם מתמודדים עם בעיות מילוליות בניסיון לחשוף את מה שעובר בראש - תרתי משמע - בכדי להתבונן. מה קורה במוח במהלך "אהה!" רגע של פתרון בעיות.

"תובנה זו עומדת בבסיס האינטליגנציה האנושית … זו פונקציה קוגניטיבית מרכזית שהאדם יכול להתפאר בה," אומר ג'וידיפ בהטצ'ריה, עוזר פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה של גולדסמיתס. "אנו מעוניינים [לברר] האם יש שינוי פתאומי שמתרחש או משהו שמשתנה בהדרגה [שאיננו מודעים אליו באופן מודע", הוא אומר. החוקרים האמינו שהם יכולים להצמיד אותות מוחיים שיאפשרו להם לחזות אם אדם יכול לפתור בעיה מסוימת או לא.

במקרים רבים הנבדקים פוגעים בקיר, או מה שחוקרים מכנים "מבוי סתום נפשי". אם המשתתפים הגיעו לנקודה זו, הם יכלו ללחוץ על כפתור לרמז שיעזור להם להתיר בעיה. Bhattacharya אומר כי בלוקים בקורלציה עם מקצבי גמא חזקים (דפוס של פעילות גלי מוח הקשורים לתשומת לב סלקטיבית) בקליפת המוח הקודקודית, אזור בחלקו האחורי העליון של המוח שהיה מעורב בשילוב מידע המגיע מהחושים. צוות המחקר הבחין בתופעה מעניינת המתרחשת במוחם של המשתתפים שקיבלה רמזים: הרמזים היו פחות עוזרים אם לנבדקים היה דפוס מקצב גמא גבוה במיוחד. הסיבה, משער בהטצ'ריה, היא שהמשתתפים הללו היו, בעצם, נעולים בדרך חשיבה בלתי גמישה ופחות מסוגלים לשחרר את דעתם, ובכך לא היו מסוגלים לארגן מחדש את הבעיה שלפניהם.

"אם יש תשומת לב מוגזמת, זה איכשהו יוצר קיבעון נפשי", הוא מציין. "המוח שלך לא נמצא במצב קולט.".

בסוף כל ניסוי, הנבדקים דיווחו אם יש להם "אהה!" חזק או לא. רֶגַע. מעניין שחוקרים מצאו כי נבדקים שהיו מודעים לכך שמצאו דרך חדשה להתמודד עם הבעיה (וכך, הם בנו מחדש את חשיבתם במודע), חשו פחות כאילו היה להם רגע ביוריקה בהשוואה למועמדים חסרי מושג.

"אנשים חווים את תחושת ה"אהה!" כאשר הם לא עוקבים במודע אחר מה הם חושבים ", אומר בהטצ'ריה ומוסיף כי הסנטימנט הוא יותר חוויה רגשית שהוא משווה להקלה. "אם אתה מיישם את יכולת עיבוד המידע שלך במוח, אז אתה אלפא." (מקצבי מוח אלפא קשורים בראש רגוע ופתוח; מתנדבים שפתרו בעיות שלא במתכוון הראו מקצבי אלפא חזקים יותר מאלה שהתאימו את חשיבתם ביודעין כדי להגיע לתשובה.)

לדבריו, הממצאים מצביעים על כך שעדיף להתמודד עם בעיות בראש פתוח מאשר על ידי התמקדות קשה מדי בהן. בעתיד, אומר בהצ'אריה, הצוות שלו ינסה לחזות בזמן אמת אם נושא סתום יוכל לפתור בעיה מטרידה וכן, האם הם יכולים לתפעל מקצבי מוח כדי לסייע במציאת פיתרון.

המבחן השני לפתרון בעיות התמקד בקליפת המוח הקדמית (ACC), אזור בקדמת המוח הקשור לתפקודים כגון קבלת החלטות, ניטור סכסוכים ומשוב לתגמול. צוות במכון לחקר תאי הגזע והמוח באוניברסיטת ליון בברון, צרפת מדווח בנוירון כי הוא אימת כי ה- ACC מסייע באיתור שגיאות במהלך פתרון הבעיות (כפי שהתגלה בעבר), אך גם שהוא עושה זאת על ידי פעולה כללית יותר להדריך, לניטור ולבקיע את הצעדים הכרוכים בפתרון בעיות, תוך הצבעה על חישובים מוטעים וכן על הצלחה.

הצוות גילה זאת על ידי רישום פעילות חשמלית במוחם של שני קופי רזוס זכרים כשניסו לקבוע אילו מטרות על המסך יביאו לשתיית מיץ טעימה. "כשאתה מנסה לפתור בעיה אתה צריך לחפש; כשאתה מגלה את הפתרון, אתה צריך להפסיק לחפש", אומר מחבר המחקר עמנואל פרוצ'יק, רכז המחלקה לנוירוביולוגיה אינטגרטיבית. "אנחנו צריכים אזורי מוח כדי לעשות זאת.".

לדבריו, החוקרים צפו בפעילות עצבית מוגברת ב- ACC של בעלי החיים כשהם החלו בחיפושים. כאשר הקופים פגעו בקופה, עדיין הייתה פעילות מוגברת ב- ACC (אם כי רק אוכלוסייה סלקטיבית של תאי עצב נותרה קפצה), מה שמעיד שהאזור אחראי ליותר מאשר רק להתריע על שאר המוח כאשר נעשות טעויות. ברגע שהקופים תפסו את זה - ולחץ באופן שגרתי הפעילות הנכונה של ACC האטה.

"מה שאנחנו חושבים על סמך ניסוי זה וניסויים אחרים", אומר פרוצ'יק, "הוא שמבנה זה חשוב מאוד בהערכת דברים." זה בעצם ציון כל אחת מהתנהגויות הקוף כמוצלחת או לא מוצלחת. "זהו תחום", הוא מוסיף, "שיעזור להחליט מתי לעבור מהתפקוד שמתרחש כאשר [המוח] לומד למועד בו הלימוד נעשה.".

Procyk אומר כי אם מערכת זו נפגעת, עשויה להיות לה השלכה על נושאים כמו תלות בסמים. אם ה- ACC מתפקד בצורה לא תקינה, הוא אומר, הוא עלול להעריך יתר על המידה את הסמים, ולהוביל להתמכרות. (מחקרים אחרים הראו כי קליפת המוח הקלקולית עלולה לגרום להתנהגות חברתית לא מסתגלת ולשיבושים ביכולות הקוגניטיביות.).

אוי ואבוי, "אהה!" האולטימטיבי! הרגע שבו החוקרים בודקים שפתרון הבעיות צפוי רחוק, אך לפחות המחקר העדכני ביותר עשוי לעזור להם להימנע ממבוי סתום.