תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: אור השמש מגביר את ה- CO2 מהפשרת פרמפרוסט

חוכמה מקובלת לגבי שחרור פחמן דו חמצני מפרמפרוסט עשויה להיות שגויה.
פרמפרוסט הארקטי מחזיק בכפליים מכמות הפחמן מהאטמוספירה, מה שהופך את גורלו האולטימטיבי לגורם מרכזי בחומרת ובקצב ההשפעות על שינויי האקלים.
כעת מחקר מדווח כי הנחות ישנות לגבי האופן שבו פחמן פרמפרוסט מתפרק באגמים ובנהרות הארקטי עשויות להיות שגויות. במקום שחיידקים יהיו אחראיים להמרת פחמן לפחמן דו חמצני, האשם האמיתי במקרים רבים הוא אור השמש, על פי המחקר שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע.
הממצאים עשויים לשנות את ההערכות של כמה פחמן קרקע פרפרוסט - המהווה כמחצית מפחמן הקרקע העולמי בסך הכל - הופך לגזי חממה ושוחרר לאטמוספרה. הם גם מציעים כי התחממות עשויה להחמיר את שחרור ה- CO2 ממי הארקטי בכך שהיא מאפשרת לחשוף לאזורים פגיעים יותר לאור השמש לאורך זמן.
"אף אחד לא יודע כמה פחמן מאדמות פרמפרוסט ישוחרר לאטמוספרה כפחמן דו חמצני, אבל כדי לענות על שאלה זו, עלינו לדעת כיצד זה יקרה", אמרה רוז קורי, כימאי מים ומחבר ראשי של המחקר., פורסם ב- Science בסוף אוגוסט. "אם נשקול רק מה החיידקים עושים, נקבל את התשובה השגויה.".
פעילות החיידקים היא עדיין שחקן מרכזי בפירוק פחמן בקרקע ישירות ובאזורים חשוכים של נתיבי מים. עם זאת, הרבה פחמן מהפרמפרוסט המסת נשטף מתוך אדמות לנהרות ואגמים הארקטיים. באותם נהרות ואגמים אור השמש ממלא תפקיד גדול מכפי שהאמינו בעבר, אמר קורי בהודעת דוא"ל.
היא ומדענים אחרים דגמו 135 אגמים ו -73 נהרות ליד אגן נהר קופרוק באלסקה בין השנים 2011-2013 והשוו כיצד התנהגו הדגימות עם אור וללא אור מבחינת קצב ההמרה של פחמן אורגני מומס ל CO2. הם מצאו כי פירוק הפחמן המומס דרך אור השמש אחראי לכשליש מכל פחמן דו חמצני המשתחרר ממי השטח הארקטי. אור השמש גם היה מהיר לפחות פי שניים מאשר חיידקים בהמרת פחמן מומס ל- CO2 במים אלה. השפעות אור השמש לא תועדו קודם לכן, אמר קורי.
אמנם אגמים ונהרות אינם מהווים את רוב שחרור ה- CO2 מהקוטב הצפוני, אך הם ממלאים תפקיד לא פרופורציונלי. הסיבה לכך היא שחלק גדול מהקוטב הצפוני הוא עדיין כיור פחמן בגלל צריכת CO2 מצמחים. לפיכך, חלק גדול משחרור ה- CO2 שם מנוגד על ידי צמחים.
קוראים לתקציבי פחמן
לדבריה, שינויי אקלים עשויים להעצים את תהליך אור השמש, אם אגמים ומימי החוף יהפכו ללא קרח מוקדם יותר בעונה עם התחממות מתמשכת. נכון לעכשיו, מרבית האגמים בקוטב הצפוני של אלסקה מכוסים קרח במאי, אך הדבר עשוי להשתנות עם הזמן.
"יש אור שמש עז יותר ואינטנסיבי בחודשים מאי עד יוני בהשוואה לקיץ הארקטי בהמשך הקיץ … מזג אוויר חם יותר עלול לגרום לאגמים להיות נטולי קרח מוקדם יותר ולגרום לשחרור יותר CO2", אמרה.
ביירון קראמפ, מחבר שותף במחקר ואקולוג מיקרוביאלי מאוניברסיטת אורגון, אמר בהצהרה כי הסיבה העיקרית לכך שהשמש כל כך יעילה בפירוק הפחמן היא שרוב המים המתוקים בקוטב הצפוני הם רדודים ומאפשרים לאור להגיע קרקעית כל נהר. "כמו כן, יש מעט הצללות של נהרות ואגמים בקוטב הצפוני מכיוון שאין עצים," אמר קראמפ.
לא ברור עד כמה התופעה ספציפית לארקטי. כמה מחקרים קודמים העלו כי פליטת פחמן דו חמצני מכל האגמים בכדור הארץ נמוכה ממה שנמצא בקוטב הצפוני, וגורמים עתידיים עשויים לשנות את חשיבותם של אור השמש, ציין לארס טרנוויק, מדען שוודי, במאמר מדעי נלווה.
עם זאת, עבודה קודמת הרבה התמקדה באגמים עמוקים, ולא באזורים רדודים, אמר קורי. "מכיוון שיש הרבה יותר רדודים מאגמים עמוקים, סביר להניח שממצאינו חלים מחוץ לקוטב הצפוני," אמרה.
העיתון משתלב במכלול מחקרים על מחזור על פחמן בהמסת פרפרוסט. בשנה שעברה, למשל, דיווחו מדענים שרמת הלחות בקרקע קפואה עשויה לחולל הבדל גדול עם שחרור גזי החממה (ClimateWire, 29 ביולי 2013).
סאלי מקינטייר, פרופסור מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, שלא השתתף בעבודה, אמרה כי העיתון הוא משמעותי, במיוחד מאחר שניתוחים עדכניים מראים כי חלק מההערכות הראשוניות על שטף זרמים ואגמים ארקטיים עשויות להיות שמרניות מדי..
"כמות הפחמן שצפויה להשתחרר מהפשרת פרמפרוסט היא גבוהה, כאשר הפליטות ממי הארקטי צפויות להיות שוות לאלה משינוי השימוש בקרקע באזורים אחרים בעולם. נדרשים תקציבי פחמן מדויקים כדי להניע מדיניות ציבורית מתאימה". אמר מקינטייר.