וִידֵאוֹ: בצורת אפית במערב עוברת הרים ממש
מים שבעבר החזיקו המוני יבשה בקליפורניה הולכים לאיבוד, ולכן חלקים מסוימים בהרי המדינה מרימים את עצמם בכמות מפתיעה.
שינויי אקלים גורמים להתמוססות של קרח גרינלנד, התורם לעליית פני הים. אבל תאר לעצמך שאותה כמות מים שנמסה מגרינלנד בכל שנה הולכת לאיבוד בקליפורניה ובשאר המערב בגלל הבצורת האפית שם.
מה קורה? האדמה במערב מתחילה לעלות.
למעשה, חלקים מסוימים בהרי קליפורניה הועלו עד כדי 15 מילימטרים (כ 0.6 אינץ ') ב -18 החודשים האחרונים מכיוון שכמות המים האדירה שאבדו בצורת כבר לא מכבידה על האדמה, וגורמת לה לעלות מעט. כמו מעיין לא מפותל, כך עולה ממחקר חדש.
לראשונה, מדענים מסוגלים כעת למדוד כמה פני שטח ומי תהום הולכים לאיבוד במהלך הבצורת על ידי מדידת עד כמה האדמה עולה כשהם מתייבשים. אלה מסקנות המחקר החדש שפורסם ב -21 באוגוסט בכתב העת Science על ידי חוקרים במכון Scripps לאוקיאנוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה-סן דייגו.
הבצורת ההורסת את קליפורניה וחלק גדול מהמערב ייבשה את האזור עד כדי כך שאיבו שטח מים ומי תהום בשווי 240 ג'יגה, בערך המקבילה לשכבת מים בגודל 3.9 אינץ 'על כל המערב, או לאובדן השנתי של על פי המחקר.
בעוד שחלק מההרים בקליפורניה התנשאו בכ- 0.6 אינץ 'מאז תחילת 2013, המערב הכללי עלה בממוצע בכ- 0.157 אינץ'.
"מי תהום הם עומס על קרום כדור הארץ", אמר קלאוס ג'ייקוב, סייסולוג במצפה הכדור הארץ במונט-דוהרטי באוניברסיטת קולומביה בפאליסאדס, ניו יורק, שאינו קשור למחקר. "עומס דוחס את הקרום באלסטיות, ומכאן שהוא שוכך. כשאתה מוריד את העומס הזה (על ידי הבצורת) הקרום מתפרק והשטח עולה. מכמות העלייה ניתן להעריך את כמות הגירעון במים. ".
ההתרוממות הקשורה לבצורת התגלתה כאשר החוקרים ניתחו נתונים מתחנות GPS במצפה הכוכבים של הקרן הלאומית למדע. חוקר אחד הבחין כי כל תחנות ה- GPS נעו מעלה מאז 2003, במקביל לתזמון הבצורת הנוכחית.
אולם עיקר התנועה התרחשה מאז השנה שעברה כאשר בצורת המערב הפכה לקיצונית יותר ויותר, אמר דאנקן אגניו, פרופסור במכון לגיאופיזיקה ופיזיקה פלנטרית במכון Scripps לאוקיאנוגרפיה באוניברסיטת UC- סן דייגו, ושותף למחקר. -מְחַבֵּר.
"ההשלכות של זה טרם הסתיימו," אמר אגנו. "מה שהראינו הוא שיש טכניקת מדידה בה אנו יכולים להשתמש כדי להשיג אובדן מים כולל - אובדן מים במקומות שאין לנו מדידות ישירות.".
לדבריו, ככל הנראה התרוממות רוח כזו מתרחשת בכל בצורת, אך היא מעולם לא נצפתה בעבר מכיוון שלמדענים לא היו הכלים לזהות את התרוממות הרוח עד כה.
"זו הסיבה שמחקר זה מעניין," אמר אגניו. "אנו יכולים להשתמש בקבוצת הכלים הזו שהותקנו למטרה אחרת במטרה לעקוב אחר שינויי מים.".
לדבריו, ככל הנראה ההתרוממות אינה משפיעה באופן משמעותי על פוטנציאל רעידת האדמה בקליפורניה ובמקומות אחרים, למרות שאובדן מי הקרקע והשטח התווך הוסיף מתח לתקלות הגדולות באזור.
"כמות הלחץ הכוללת שנוספה ב -18 החודשים האחרונים מהבצורת היא אותה כמות מתח שמתווספת מדי שבוע בגלל הטכנולוגיה הפלטנית", אמר.
יעקב אמר כי המחקר מראה כי השינויים בגובה הנוף והלחץ על תקלות הם כה קטנים שההשפעה תהיה מינורית ביותר.
אבל, אמר ג'ייקוב, חשיבות המחקר היא שהוא מראה דרך חדשה עבור מדענים לאמוד את אובדן המים הכולל בזמני בצורת, שיהיה קשה יותר לאמוד אותו מבלי שהם מצליחים לזהות כמה מעלים את האדמה ביובש. שנים.
